בנק ישראל פרסם חוות דעת חריגה וביקורתית על הצעת חוק הגיוס המקודמת בוועדת החוץ והביטחון, וקבע כי היא "לוקה בחסר". הבנק נימק את התערבותו בכך שסוגיית גיוס החרדים הפכה לנושא ביטחוני בעל השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות, במיוחד מאז 7 באוקטובר 2023 והעלייה החדה בצורך בשירות מילואים.
הביקורת של הבנק מתמקדת בשני כשלים מרכזיים בהצעת החוק: יעדי גיוס נמוכים מדי, שאינם גבוהים באופן ניכר מהמצב הקיים ואינם עונים על צורכי צה"ל, וסנקציות כלכליות חלשות ובלתי אפקטיביות, שלפי הבנק לא יספקו תמריץ מספק לגיוס.
על פי ניתוח כלכלי שערך הבנק, העלות המשקית של חודש שירות מילואים לאדם עומדת על כ-38 אלף שקלים. לעומת זאת, גיוס צעיר חרדי הוא בעלות נמוכה, ועשוי אף להניב תועלת כלכלית למשק המוערכת בכ-22 אלף שקלים לחודש שירות, אם גיוסו יוביל להשתלבותו בשוק העבודה. בנק ישראל מעריך כי גיוס של 20,000 חיילי חובה חרדים יכול לחסוך למשק בין 9 ל-14 מיליארד שקלים בשנה.
הבנק מפרט כי יעדי הגיוס האפקטיביים בחוק דורשים גידול מוגבל בלבד במספר המתגייסים החרדים בפועל. כמו כן, הסנקציות המוצעות, כמו מניעת רישיון נהיגה או שלילת זכאות למלגות סטודנטים, הוגדרו כחסרות שיניים וככאלה שאינן רלוונטיות לחברה החרדית או שניתן לעקוף אותן בקלות.
בסיכום, בנק ישראל מזהיר כי העברת החוק במתכונתו הנוכחית עלולה לשמר את הנטל הכלכלי הכבד על משרתי המילואים ועל המשק כולו. הבנק קורא לתקן את נוסח החוק כך שיכלול יעדים ותמריצים אפקטיביים שיענו על צורכי הצבא והכלכלה.
התמונה המלאה – מקורות, פרטים נוספים ופרשנויות
הניתוח של בנק ישראל מפרט כי יעדי הגיוס אינם מתייחסים לתפקידים הצבאיים או לגיל המתגייסים, מה שעלול להוביל למצב בו גם אם יעמדו ביעדים, המחסור בלוחמים בצה"ל לא ייפתר. לפי דיווח ב-Ynet, יעד הגיוס האפקטיבי הוא כ-4,900 מגויסים בשנה בלבד, בעוד שכבר כיום מתגייסים כ-3,000 צעירים חרדים.
בדיווחים ב-'מאקו' ו-'Ynet' ניתן הפירוט הנרחב ביותר של הסנקציות המוצעות בחוק (רישיון נהיגה, יציאה מהארץ, סבסוד דיור ועוד) וההסברים של בנק ישראל מדוע כל אחת מהן אינה יעילה. (לכתבת מאקו) (לכתבת Ynet)
'ישראל היום' הדגיש כי זו הפעם הראשונה שגוף מקצועי ובלתי תלוי חוקר את הסוגיה לעומק, והביא ציטוטים על הגידול הדמוגרפי הצפוי של החברה החרדית. (לכתבת המקור)
'כאן חדשות' הביא ציטוט של מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, ד"ר עדי ברנדר, שהסביר את הדו"ח בריאיון, וכן את תגובתו של ראש האופוזיציה יאיר לפיד שקרא שלא להעביר את החוק בשל "משמעותו ההרסנית לכלכלה". (לכתבת המקור)
ב-'זמן ישראל' דווח כי ח"כ שמחה רוטמן תקף את בנק ישראל בפוסט ברשתות החברתיות וטען כי אין לו מומחיות בנושא. רוטמן הוסיף כי המלצות ועדת שקדי הן הגורם המקצועי הרלוונטי, וכי מטרת החוק צריכה להיות לאפשר תהליך של שילוב חרדים בצה"ל ולא להפריע לו. הדיווח הרחיב על מצבה המורכב של מפלגת הציונות הדתית, שהתחייבה להצביע רק בעד חוק שיביא ל-"גיוס אמיתי ומהיר". (לכתבת המקור)
'ערוץ 14' סיפק סיכום תמציתי של עמדת בנק ישראל, תוך הדגשת הפוטנציאל לחיסכון של מיליארדים למשק. (לכתבת המקור)
