בית המשפט העליון, בהרכב מורחב של שבעה שופטים, ביטל היום (ראשון) פה אחד את החלטת הממשלה לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. בפסק הדין נקבע כי בהרב-מיארה תמשיך לכהן בתפקידה, וכי כל פעולה חד-צדדית לשינוי מעמדה או סמכויותיה אינה חוקית.
במוקד ההחלטה עמדה קביעת השופטים כי נפלו פגמים הליכיים חמורים בשתי החלטות ממשלה: האחת, ששינתה את מנגנון פיטורי היועמ"ש וביטלה את הצורך בהיוועצות עם ועדה מקצועית-ציבורית, והשנייה, שהורתה על פיטוריה של בהרב-מיארה מכוח המנגנון החדש. משבוטלה ההחלטה על שינוי המנגנון, קבע בג"ץ כי גם החלטת הפיטורים עצמה בטלה.
לפי פסק הדין, שינוי המנגנון אושר בהליך בזק ללא תשתית עובדתית או משפטית מספקת, ללא היוועצות בגורמי מקצוע ובלי שנבחנו חלופות. השופטים ציינו כי השינוי נעשה באופן פרסונלי ורטרואקטיבי, לאחר שהממשלה כבר הביעה את רצונה להביא לסיום כהונתה של היועמ"שית, וכי הוא מהווה סטייה חדה מהנהלים שנועדו להבטיח את עצמאות המוסד.
ההחלטה התקבלה לאחר שהממשלה בחרה שלא לשלוח נציגים לדיון בעתירות שהתקיים בתחילת החודש. נשיא העליון, יצחק עמית, ביטל את הדיון דאז ואמר כי "אין טעם בדיון מול שער ריק". שר המשפטים יריב לוין טען בתגובה כי הממשלה לא יכולה להשתתף בהליך שתוצאתו "נקבעה מראש".
בתגובה לפסיקה, שר המשפטים לוין כינה את שופטי העליון "אקטיביסטים קיצוניים" וטען כי "אין אף בית משפט בעולם שהיה כופה על ממשלה יועץ משפטי שאין לה אמון בו". שר התקשורת שלמה קרעי הצטרף לקריאה שלא לציית לפסק הדין, ודרש "להדיח סופית ובפועל את היועמ"שית". מנגד, ראש האופוזיציה יאיר לפיד בירך על ההחלטה, וארגון "התנועה לאיכות השלטון" כינה אותה "ניצחון של שלטון החוק על שרירות השלטון".
התמונה המלאה – מקורות, פרטים נוספים ופרשנויות
בפסק הדין הרחיבו השופטים כי המהלך הממשלתי היווה "שינוי מבני מהותי" ולא סטייה נקודתית מהמלצות ועדת שמגר, שנועדו להבטיח את עצמאות היועץ. עוד מתחו ביקורת על כך שהפתרון לקושי הנטען באיוש הוועדה המקצועית היה הקמת ועדת שרים, שכל חבריה כבר הביעו עמדה נחרצת בנושא. בנוסף, על פי דיווח ב-'ישראל היום', השופטים קבעו כי הממשלה תישא בהוצאות העותרים בסך 90 אלף שקלים.
ב-'ערוץ 14' הודגשה הביקורת על התנהלות הממשלה בהליך המשפטי, וצוין כי תצהיר התשובה שהגישה תואר על ידי בית המשפט כ-"קצר ולקוני", וכי די היה בהתנהלות זו כדי להצדיק את קבלת העתירות. (לכתבת המקור)
ב-'הארץ' פורטו בהרחבה נימוקי השופטים, והודגש כי הממשלה לא סיפקה מענה ענייני לטענות בעתירות, בפרט לאור בחירתה שלא להתייצב לדיון. עוד צוין כי ועדת האיתור שהממשלה ביקשה לעקוף הייתה אמורה להיות בראשות נשיא העליון בדימוס, אשר גרוניס. (לכתבת המקור)
ב-Ynet הובא ציטוט חריף מתגובתו של השר לוין, שטען כי מתן פסק הדין בעיתוי הנוכחי הוא "עוד חוליה במאמץ העליון של שופטי העליון לחבל בחקירה ולחלץ את עו"ד בהרב מיארה". הדיווח הזכיר גם הודעה משותפת של השרים לוין ועמיחי שיקלי לאחר הדיון שבוטל, בה כינו את ההליך "הצגה אבסורדית". (לכתבת המקור)
ב-'ישראל היום' הובאה תגובה מפורטת של מובילי מחאה, בהם שקמה ברסלר ומשה רדמן, שקישרו את ניסיון ההדחה לחקירת פרשת שדה תימן ולכך שהשר לוין פועל בניגוד עניינים. (לכתבת המקור)
ב-'כאן חדשות' נטען ברקע להקמת ועדת השרים החלופית, כי הממשלה "לא הצליחה למצוא אנשים שיסכימו להדחה בוועדה המיועדת לכך". (לכתבת המקור)
